מייקל ג'יי פוקס מדבר על בריאות ומציאת הכרת תודה: אני בחריץ ממש טוב

עם קרן מייקל ג'יי פוקס שלו חוגגת 20 שנה להיווסדה ומגיעה ליותר ממיליארד דולר עבור מחקר פרקינסון, השחקן מקווה שימצאו תרופה.

מייקל ג'יי פוקס מדבר על בריאות ומציאת הכרת תודה: אני



מייקל ג'יי פוקס פתח את דבריו אבחון פרקינסון בשנת 1998, לאחר מאבק במחלה מאז 1991. תוך כדי הצילומים דוק הוליווד , הוא שם לב שאחת מאצבעותיו ביד שמאל שלו מתעוותת, והוא לא יכול היה לשלוט בזה. לאחר ביקור אצל הרופא, הוא אובחן כחולה פרקינסון. בעוד שחלק מאיתנו אולי נשבר מהאבחנה, פוקס שאפה למצוא הכרת תודה ולהישאר בצד של האופטימיות.



ה מייקל ג'יי פוקס הקרן גייסה למעלה ממיליארד דולר, והוא מכוון למחלה. 'אנחנו מעמיסים את כל התותחים שאנחנו יכולים ומכוונים אותם למטרה', אומר פוקס. ״אחד מהם יירה וזה יקרה. המחלה היא בעיה שתהיה שם עד שתפתור אותה. אבל אנחנו מלאי תקווה'.



פרקינסון הוא א הפרעה ניוונית ארוכת טווח של מערכת העצבים המרכזית שמשפיעה בעיקר על המערכת המוטורית. התסמינים בדרך כלל מופיעים באיטיות, וככל שהמחלה מחמירה, הופכים תסמינים לא מוטוריים לשכיחים יותר. התסמינים המוקדמים הברורים ביותר הם רעד, נוקשות, איטיות בתנועה וקושי בהליכה.

איך פוקס מרגיש פיזית? 'אני בתלם ממש טוב', הוא אומר. 'כל יום הוא שונה. המעגל [של מה שאני יכול לעשות] הולך וקטן. אבל אני שמח שמצאתי באמצע המעגל דברים שאי אפשר לגעת בהם, כמו המשפחה שלי והזמן שיש לי איתם״.



מייקל ג'יי פוקס היווה השראה לדורותיה. האופטימיות חסרת הגבול שלו לכאורה, מעמד וכישרונות הקסימו אותנו במשך עשרות שנים . הוא כתב על נקודת השפל שלו בספר הזיכרונות הרביעי שלו 'אין זמן כמו העתיד: אופטימיסט שוקל תמותה', כאשר בשנת 2018 הם מצאו גידול לא סרטני בעמוד השדרה שלו. זה גדל במהירות וגרם לכאבי תופת. 'הייתי לקראת שיתוק אם לא נותח אותו', הסביר.

הניתוח כרוך בסיכונים משמעותיים, אך למרבה המזל, הצליח. לאחר מכן הוא החל בתהליך של למידה שוב כיצד ללכת. בעודו מתאושש עם המשפחה במרתה'ס ויניארד, הוא חזר לדירתם בניו יורק לבדו כדי לצלם חלק קטן בסרט של ספייק לי. בבוקר הירי הוא נפל במטבח ושבר את ידו.



״זה בהחלט היה שלי הרגע האפל ביותר . פשוט התפרקתי. נשענתי על הקיר במטבח שלי, חיכיתי שהאמבולנס יגיע, והרגשתי כמו, 'זה הכי נמוך בשבילי'. זה היה כששאלתי הכל. כמו, 'אני לא יכול לשים על זה פרצוף נוצץ'. אין לזה צד חיובי, אין צד חיובי. זה רק חרטה וכאב''.

הוא התחיל לפקפק אם יוכל למצוא שוב את האופטימיות שלו, הניצוץ שלו. או אם הוא היה האדם הנכון לפנות אליו כדי לקבל עידוד בהתמדה. 'פרקינסון, הגב שלי, הזרוע שלי... זה עדיין לא הביא להזזת המחט במדד האומללות בהשוואה למה שעובר על חלק מהאנשים', הוא ממשיך. 'חשבתי, 'איך אני יכול להגיד לאנשים האלה, 'תסנטר'. תסתכל על הצד החיובי. דברים הולכים להיות נהדרים'?' '

בעודו מרותק למיטה, צופה בשידורים חוזרים, לבד עם מחשבותיו, הוא מצא את דרכו חזרה. 'אופטימיות מושרשת באמת בהכרת תודה', הוא אומר. ״אופטימיות היא בת קיימא כשאתה חוזר להכרת תודה, ומה שנובע מכך הוא קבלה. לקבל את זה שהדבר הזה קרה, ואתה מקבל את זה כפי שהוא. זה לא אומר שאתה לא יכול להשתדל לשנות. זה לא אומר שאתה צריך לקבל את זה כעונש או כפרה, אלא פשוט לשים את זה במקומו הנכון. אחר כך תראה עד כמה אתה צריך לשגשג בשארית חייך, ואז תוכל להמשיך הלאה״.



הוא ספג את המכה, אבל הוא המשיך למצוא דרכים חדשותיות לשגשג. 'החיים שלי עכשיו שקטים, ולמעשה אני נהנה מאוד', אומר פוקס. ״אנשים לא מאמינים לי, אבל אני אוהב את החיים. אני אוהב להיות עם המשפחה שלי. אני אוהב להיות עם טרייסי. אני אוהב את זה שאני לא עושה הרבה דברים חסרי תועלת שעשיתי פעם, כי אין לי כוח או זמן. אני אסיר תודה שעברתי שם כור היתוך בסוף שנות ה-50 לחיי. סוף סוף הבנתי קצת מהשטויות האלה, וזה לא רדף אותי עד שנות ה-70 וה-80 לחיי.' שכולנו מוצאים את אותה בהירות.

מייקל ג'יי פוקס ישאיל את קולו לסרט האנימציה חזרה הביתה שוב , בהשראת החוסן הקהילתי לאחר שאחד מפינוי השריפות הגדולים בהיסטוריה של קנדה השפיע על חייהם של יותר מ-80,000 תושבים. מסופר דרך עיניהם של יצורי החורש המאכלסים את אדמת פורט מקמורי ווד באפלו, חזרה הביתה שוב יש לו צוות קול כוכבים, שמטרתו לבנות מודעות לבריאות הנפש ולעורר שיחות בקהילות ברחבי קנדה וברחבי העולם.

ג'רמי רנר, מרטין שורט, קים בייסינגר, יוג'ין לוי, נורם מקדונלד, קתרין אוהרה, האווי מנדל, לורן קרדינל, גורדון פינסנט, מנה סובארי, ביל בור, טום גרין, טנטו קרדינל, מרלון וויאנס, הרלנד וויליאמס, שרי שפרד, סקוט תומפסון ואד אסנר חברו יחד כדי לספר את הסיפור. לא נקבע תאריך יציאה. החדשות הללו מקורן ב